מסעי, אמונה, עג 

ערש"ק אלה מסעי בני-ישראל,תשע"ג

אומר המדרש, מסעי בני ישראל, היינו הנסיעות שלהם ממקום למקום, במסעיהם, מכפרים בני ישראל על אמירתם, בחטא העגל, אלה אלקיך ישראל.

אומרת התורה אלה מסעי בני-ישראל, אשר יצאו מארץ מצרים לצבאתם.יציאת מצרים מהות ענינה, מסעי.מסע ענינו הגעה למקום ומעבר ממקום למקום.אדם המגיע למקום מביא עימו את חותמו ובעוזבו משאיר מחותמו, אמנם לא את כולו.כפי מידת האדם כן תישאר ויוכר חותמו.

 ויצא יעקב, מבאר שבע; וילך, חרנה, רש"י במקום או', מדוע נקטה התורה לשון ויצא, היה לה לומר וילך, אלא כאשר צדיק עוזב את העיר, פנה הודה ופנה זיווה.היינו הודה וזיווה של העיר בשל ביאתו של צדיק למקום.בעוזבו פנה הודה, פנה זיווה.כאשר הגיע, ושהה יעקב בבאר שבע הביא והטביע את חותמו, חותמו ניכר היה בבאר שבע, בעיר כולה.יעקב יוצא מבאר שבע, פנה הודה, פנה זיווה.

בירידת בני ישראל מצרימה ובהיותם בה, הרי נתנו בנ"י במצרים את הודם הדרם וזיוום.

בני ישראל יצאו ממצרים.ביציאתם פנה הודה וזיווה של מצרים, אומר המדרש עשאוה כמצולה ללא דגים.

יציאה למסע איננה יציאה אלא ביאה.היציאה מהמקום איננו הנושא, הנושא הינו להיכן אני הולך ולשם מה.יעקב עניין יציאתו היה, חרנה.בני ישראל היוצאים, ענינם, הר סיני, ארץ ישראל.אומרת התורה ויכתב משה את-מוצאיהם למסעיהם על-פי יהוה ואלה מסעיהם למוצאיהם, אומר האדמו"ר מאווריטש , על-פי יהוה, גימטריא יראה.הסבר הפסוק כך הוא, היציאה למסע ענינה ביאה ליראה, יראת השם.

יציאה מארץ מצרים למדבר בדרכם להר סיני, לקבל תורה, בדרכם לארץ ישראל, מסע זה  ענינו אמונה, כדברי המדרש לכפר על אמירתם אלה אלקיך ישראל.אמירת בני ישראל, בראותם העגל, אלה אלקיך ישראל, הרי הצהירו על חסרונם באמונה.

על מנת להחזיר האמונה עליהם לצאת למסע, מסע להשבת האמונה.כל מקום ומקום אליו מגיעים יש לו את החשיבות והפן הייחודי לו באמונה בני ישראל באמונת האדם.

אומר האדמו"ר מאווריטש בספרו בת עין, דברים אלו מרומזים בפרשה, "אלה מסעי" בגימטריא "יראה", היינו ענינו של מסע- יראה.

כדברינו מסע ענינו ביאה למקום למציאות אליה נצרך האדם, נצרך עם ישראל להגיע.

מסעו של כל יהודי ענינו ביאה אל אמונת ה' , אמונת אמת.

איש איש, ישראלי, עובראת מסעו.באם יודע האדם ענין מסעו, מטרת מסעו, ודאי יגיע.יגיע למקומו ויגיע למהות מסעו.

פרשת דברים הינה המשכה של פרשת אלה מסעי בני ישראל, בפרשה זו מפרש משה, לעם ישראל, ענינו של כל מקום ומקום בו עברו, ואת מטרת מעברם במקום זה.

מעשה אבות סימן לבנים.לא יומתו בנים בעוון אבותם.הבן המגיע למקום בו אביו היה אך  לא הצליח להביאו לרמתו הרוחנית.צריך הבן לתקן מעשה זה, להעלות המקום למקומו הנכון.בנים לא יומתו בעוון אבותם, אך בנים צריכים לתקן עוון אבותם.

מעשה אבות סימן לבנים.

אלה מסעי בני-ישראל על-פי יהוה

דויד לקס _אמת